קל אוטו תחבורה 1994 בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

פסק דין

יסודה של התביעה שבפני בתאונה שארעה ביום 13.6.08.

אשר לנסיבות התאונה מדובר בפגיעה מאחור ברכב התובעת. הנתבעת שילמה לתובעת את סכום הנזק הישיר וכן שכ"ט שמאי בסך כולל של 9,789 ₪ ולמעשה השאלה היחידה השנויה במחלוקת היא שאלת ירידת הערך.

לעניין זה אין מחלוקת לעניין אחוז ירידת הערך משלא הוגשה חוות דעת נגדית על ידי הנתבעת.

כל שנטען על ידי הנתבעת הינו כי לא הועבר אליה עברו התאונתי של הרכב.

מדובר ברכב חדש משנת 2008, כאשר התאונה הינה משנת 2008. משלא נתבקש השמאי לחקירה על חוות דעתו ומשלא ציין השמאי בחוות דעתו כי לרכב ארעה תאונה קודמת ומשציין השמאי בחוות דעתו את ערך הרכב בניכוי 5.5% בגין חודשי השימוש ברכב ובניכוי 8% בגין השכרה, הרי שערך הרכב עפ"י חוות דעתו הוא ערך הרכב הקובע וממנו נגזרת ירידת הערך.

בנסיבות אלה אני מקבלת את סכום ירידת הערך במלואה.

עוד טוען בפני ב"כ הנתבעת כי לתובעת לא קמה זכות תביעה בגין ההשתתפות העצמית של שוכר הרכב.

לעניין זה לא הוכח בפני כי נגבתה השתתפות עצמית מאת שוכר הרכב. ואם בכך לא די, משמדובר בתאונה בה האחריות הבלעדית הינה על הרכב הפוגע, גם אם נגבית השתתפות עצמית משוכר הרכב בשלב הראשון לאחר ההודעה על התאונה, בין השאר מן הטעם כי לא ידוע בשלב זה אם ניתן יהיה לגבות ואם יהיה ממי לגבות את סכום הנזק, הרי שהשתתפות עצמית זו לאחר שניתן פס"ד מוחזרת לשוכר הרכב ומאז ומעולם ניתנים פסקי דין בבימ"ש כאשר מדובר בחברות השכרה לפיהם פוסק ביהמ"ש את סכום הנזק, כאשר התשלום כפוף להמצאת אישור בדבר ההשתתפות העצמית של שוכר הרכב, אם נגבתה ואם כן האם הוחזרה. בהעדר אישור כאמור מופחת סכום ההשתתפות העצמית מסכום פסה"ד וכך סבורתני שהיה מקום לעשות במקרה שבפני כאשר למעשה לא קיימת כל מחלוקת של ממש בין הצדדים.

בנסיבות אלה ניהול תיק זה היה מיותר

לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 6,266 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16.6.08 ועד התשלום המלא בפועל בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ וכן אגרת בימ"ש בסך של 337 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תש"ע, 09/02/2010 במעמד הנוכחים.

פנינה פליגלמן, שופטת

הוקלד על ידי: סיגי בן-ברוך התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: